קיצור תולדות האנושות: פעם גבר היה גבר. הוא החליט, הוא הוביל, הוא הכה על החזה ונהם אוּגָה בּוּגָה. הוא לא שאל את אשתו מה היא חושבת. הוא היה מרכז העולם. עד שהגיעו הפמיניסטיות והרסו את החגיגה. הגבר נאלץ להכיר בעובדה שגם לאישה יש רצונות, שאיפות ודעות. אפילו זכות בחירה. פתאום הוא התבקש לוותר על המונופול שהיה לו ופריבילגיות בנות אלפי שנים ולהסתגל למציאות שבה עצם היותו בעל איבר מין זכרי כבר לא מבטיחה סמכות מוחלטת. פלא שהוא נכנס למשבר קיומי? הרי איך אפשר להיות גבר אמיתי במציאות שבה האישה מצפה ממך לעזור בבית עם הילדים?