יענקי קצבורג, מייסד ועורך קבוצות החדשות "הפרגוד", התארח באולפן ערוץ 7 לריאיון שבו התייחס למערכת הבחירות הקרובה, למפלגות החרדיות החדשות ולמשבר חוק הגיוס.

הוא גם סיפר על הדרך שעשה מקבוצת וואטסאפ קטנה לאחד ממוקדי החדשות הבולטים במגזר החרדי, על הלחצים שמופעלים עליו ועל השינוי שעוברת התקשורת החרדית.

קצבורג, שהפך בשנים האחרונות לאחת הדמויות המשפיעות בתקשורת החרדית הדיגיטלית, מנתח את המתרחש ברחוב החרדי, את היחלשות הקשר בין הציבור לנציגיו הפוליטיים ואת הקושי להגיע לפתרון בסוגיית הגיוס.

בפתח הריאיון נשאל קצבורג על האדישות היחסית ברחוב החרדי לקראת הבחירות. לדבריו, גם במערכות בחירות קודמות נשמעו טענות על חוסר התלהבות, אך ברגע האמת מרבית המצביעים החרדים נשמעו להוראות הרבנים והאדמו"רים.

הוא הזכיר מקרים שבהם חסידויות וקבוצות שונות התלבטו כיצד לנהוג, אך בסופו של דבר הצביעו בהתאם להכרעת הנהגתן הרוחנית. להערכתו, כל עוד לא תינתן הוראה מפורשת להימנע מהצבעה, קשה להניח שהאווירה המנומנמת תביא לירידה דרמטית בהצבעה למפלגות החרדיות.

קצבורג סבור כי בניגוד למערכות בחירות קודמות, שבהן הצליחו עסקנים ופוליטיקאים להביא לפרישת רשימות מתחרות באמצעות פגישות עם רבנים והסכמות פוליטיות, הפעם מדובר במחלוקות עמוקות יותר.

בנוגע למפלגת "הציבור החרדי" בראשות מוטי לייטנר, העלה קצבורג טענה שלפיה גדי איזנקוט עומד מאחורי המהלך. לדבריו, הוא משוכנע בכך על סמך מידע שנחשף אליו, ולכן אינו מאמין שלייטנר יפרוש מהמרוץ גם אם יופעל עליו לחץ מצד נתניהו.

באשר למפלגת "צבע שחור", הוא מעריך כי היא לא תצליח למשוך קולות רבים, אף שהיא עשויה לפגוע במפלגות החרדיות. לדבריו, גם בחורי ישיבות שכועסים על חברי הכנסת החרדים בשל סוגיית הגיוס והמעצרים לא ימהרו להפר את הוראות הרבנים בקלפי.

אחת האמירות הבולטות בריאיון הגיעה כשקצבורג נשאל על הפער בין העמדות הימניות של הציבור החרדי לבין ההנהגה הפוליטית שלו. "אני חושב שהמנהיג האמיתי של הציבור החרדי, זה ינון מגל", אמר.

קצבורג הסביר כי השפעתו של מגיש "הפטריוטים" חורגת כיום הרבה מעבר לציבור הדתי-לאומי והמסורתי, ומגיעה גם לבחורי ישיבות חרדים. לדבריו, צעירים חרדים רבים צורכים את תוכני התוכנית באמצעות קווי טלפון והפצות דיגיטליות, ומזדהים עם המסרים הפוליטיים של מגל יותר מאשר עם חברי הכנסת החרדים.

להערכת קצבורג, התלות שנוצרה בפופולריות של מגל מקשה על הפוליטיקאים החרדים לשקול מהלכים פוליטיים שאינם מקובלים עליו. לדבריו, אם יחליט מגל להפנות את הביקורת שלו כלפי חברי הכנסת החרדים, הוא יוכל לפגוע משמעותית במעמדם הציבורי.

הוא הוסיף כי הציבור החרדי, להערכתו, מזדהה כיום עם פוליטיקאים כמו איתמר בן גביר יותר מאשר עם חלק מנציגיו שלו בכנסת.

בהמשך הריאיון התייחס קצבורג למשבר חוק הגיוס והציג תמונה פסימית באשר לאפשרות להגיע להסכמה. לדבריו, קיים פער עמוק בין הפשרות שחברי הכנסת החרדים מוכנים לדון בהן לבין העמדות של חלקים משמעותיים בציבור הישיבות ובהנהגה הרבנית.

הוא הסביר כי הסדר שיכלול גיוס של עשרות אחוזים מבני הישיבות עשוי להיתפס בציבור החרדי כהסדר שיפגע בעיקר בבחורים מהמגזר החרדי המודרני ובציבור הספרדי, בעוד שבחורי הישיבות הנחשבות ימשיכו ללמוד.

להערכתו, חברי הכנסת החרדים יתקשו להעביר הסכם שיכלול גיוס של 30 או 50 אחוזים מבני הישיבות, משום שלא יוכלו להשיג עבורו הסכמה רחבה בקרב הרבנים והציבור. מנגד, הוא סבור שגם הסכם מצומצם יותר לא יעמוד בדרישות בג"ץ.

לדבריו, גם אם תושג הסכמה פוליטית, היא עלולה להיתקל בהתנגדות משפטית וציבורית, ולכן הוא אינו רואה פתרון ממשי למשבר בעתיד הקרוב.

כך נולד "הפרגוד"

לאחר הדיון הפוליטי חזר קצבורג לתחילת דרכו בתקשורת ולנסיבות שהובילו להקמת "הפרגוד". לדבריו, הרעיון נולד מתוך תחושה שהעיתונות החרדית המסורתית אינה מדווחת על אירועים רבים המתרחשים בתוך המגזר, ובמיוחד על פרשות רגישות, מחלוקות פנימיות ואירועים שאינם נוחים לממסד.

לפני כמעט ארבע שנים החל להפיץ חדשות בקבוצת וואטסאפ קטנה של חברים. הקבוצה צמחה בהדרגה לכ-800-900 משתתפים, וכבר אז, לדבריו, החל לקבל פניות מחברי כנסת וממקורבי רבנים שביקשו לדעת מדוע הוא מפרסם ידיעות מסוימות.

קצבורג הבין שהבעיה אינה מוגבלת לעיתונים המודפסים. לדבריו, גם קבוצות הוואטסאפ החרדיות נמנעו במשך שנים מעיסוק בנושאים רגישים, מתוך תפיסה שלפיה פרסום מידע שלילי על המתרחש במגזר עלול לפגוע בשמו.

הוא סיפר כי בתחילת הדרך לא תכנן להקים עסק, אלא רק לעדכן את חבריו במידע שלדעתו היה צריך להיות נגיש לכל אדם. אלא שככל שהתרחבו הקבוצות, גילה שחלק מהמשתתפים כלל לא הכירו פרשות וסיפורים שהיו מוכרים מחוץ לעולם החרדי.

בחצי השנה הראשונה, לדבריו, לא הרוויח מהפעילות כסף. בהמשך, כשהגיע לכ-12-13 קבוצות והחל לקבל פניות ממפרסמים, הבין שהתחביב הפך לעסק תקשורתי.

בתחילת הדרך הקפיד קצבורג להסתיר את זהותו. כשנשאל מי עומד מאחורי הקבוצות, נמנע מלאשר או להכחיש. הסיבה, לדבריו, הייתה החשש מהפעלת לחצים עליו ועל משפחתו, במיוחד משום שילדיו לומדים במוסדות חינוך חרדיים.

הוא גם תיאר את השינוי שחל באופי התוכן: אם בתחילת הדרך התמקד בעיקר בידיעות פנים-חרדיות ובסרטונים חריגים, כיום הוא מפרסם גם חדשות כלליות. הסיבה לכך, לדבריו, היא שהבין שחלק מעוקביו אינם צורכים חדשות ממקורות אחרים.

עם זאת, הוא מדגיש כי יש תחום אחד שבו בחר לצמצם באופן משמעותי את פעילותו: חדשות ביטחוניות. לדבריו, הוא אינו מפרסם מידע רגיש שמגיע אליו ממקורות לא רשמיים, גם כאשר מדובר במידע מסקרן ובעל פוטנציאל לחשיפה גדולה.

קצבורג התייחס גם לסרטונים שהוא מפרסם ברשתות החברתיות, שלעיתים מציגים אירועים חריגים מתוך החברה החרדית ומגיעים למאות אלפי צפיות גם מחוץ למגזר. קצבורג סבור כי תיעוד פומבי של התנהגות קיצונית עשוי להרתיע אחרים מלנהוג באותה דרך.

קצבורג נשאל גם על מערכת היחסים שלו עם הפוליטיקאים החרדים, שמצד אחד פועלים בציבור שרבניו מתנגדים לשימוש באינטרנט ובטלפונים חכמים, ומצד שני מפרסמים בקבוצות הוואטסאפ שלו.

לדבריו, הפוליטיקאים מבינים שהקבוצות הפכו לערוץ מרכזי להעברת מסרים לציבור, ולכן הם אינם יכולים להתעלם מהן.

אלא שקצבורג חשף כי הוא עצמו מסרב לקבל פרסום פוליטי מכל מפלגה. לדבריו, הוא מאפשר פרסום בתשלום של ש"ס ויהדות התורה בלבד, וסירב להצעות ממפלגות אחרות, ובהן מפלגות חרדיות חדשות ואיתמר בן גביר.

הוא הסביר כי אף שהוא מפרסם ידיעות וחשיפות על כלל המפלגות, הוא אינו רוצה שהקבוצות שלו יהפכו לכלי לקידום הצבעה למפלגות שהממסד החרדי מתנגד להן.

בהמשך התייחס קצבורג לאתרי החדשות החרדיים "כיכר השבת" ו"בחדרי חרדים", והבהיר כי אינו מזלזל בהם או בהיקף הפעילות שלהם. עם זאת, הוא טען כי הדרך שבה הציבור צורך חדשות השתנתה.

לדבריו, גם כאשר אתר חדשות מפרסם ריאיון ארוך או פאנל שבו נאמרת אמירה משמעותית, הפרסום לא בהכרח יגיע לתפוצה רחבה עד שהקטע הרלוונטי ייחתך ויופץ בקבוצות הוואטסאפ.

נושא נוסף שעלה בריאיון הוא תופעת הרבנים שזוכים לפרסום באמצעות סרטונים ברשתות החברתיות ובקבוצות הוואטסאפ. קצבורג סיפר כי מגיעים אליו סרטונים רבים של רבנים, חלקם כוללים סיפורים חריגים או אמירות משעשעות, ואחרים עוסקים בשאלות הלכתיות אקטואליות.

לדבריו, הוא אינו מפרסם כל סרטון שמגיע אליו, אלא בוחר קטעים בעלי עניין מיוחד. הוא ציין כי לעיתים גם הרבנים עצמם או מקורביהם פונים אליו כדי להפיץ קטעים מתוך שיעורים.

לקראת סיום הריאיון נשאל קצבורג על המחיר האישי של פעילותו. כשנשאל אם ילדיו או בני משפחתו נפגעו בעקבות הפרסומים, השיב כי עד כה לא שילמו מחיר משמעותי.

הוא סיפר כי במהלך השנים קיבל איומים גם מגורמים עברייניים, אך הדגיש שהוא מקפיד שלא להיגרר לעימותים ישירים איתם.

בסיום נשאל כיצד היה מגיב אילו אדם אחר היה מקים קבוצת חדשות שתסקר אותו באותם כללים שבהם הוא מסקר אחרים. קצבורג השיב כי לאורך השנים כבר פורסמו עליו ביקורות רבות, וכי מבחינתו אין לו סיבה לחשוש מחשיפה דומה.