מערכת הבחירות שבה ומציבה במרכז את השאלות הגדולות של ביטחון, כלכלה, מערכת המשפט, מוסר שלטוני ומשילות. אך כמעט שלא עוסקים בה בשאלה מי יהיו הנשים שישבו סביב שולחן קבלת ההחלטות. זהו אינו נושא סמלי, ואינו עניין ש"נחמד שיהיה". זו שאלה מהותית: האם מגדר שלם ימשיך להיות מיוצג בחסר במוקדי הכוח?

הנתונים לקראת הבחירות לכנסת ה־26 ממחישים את הבעיה. לפי סקירת הרשימות שהוגשו, ובהתייחס לתוצאות הסקרים, ניכר הבדל משמעותי בין ייצוג הנשים במפלגות הקואליציה הנוכחית ובין ייצוגן במפלגות גוש השינוי. באחרונות, שיעור הנשים שנמצאות במקומות ריאליים סביר: כ־50% ברשימת הדמוקרטים, כ־48% בישר, כ־46% ב־ביחד וכ־33% בישראל ביתנו. לעומת זאת, בליכוד מדובר בכ־13%, בציונות הדתית־זהות בכ־17%, בעוצמה יהודית בכ־25%, ואילו בש"ס וביהדות התורה אין כלל נשים.

נשים אינן קבוצה אחידה. הן מצביעות למפלגות שונות ומחזיקות בעמדות שונות. ודווקא משום כך ייצוג נשי בכל המפלגות ממש נדרש. אם הקואליציה הנוכחית תרכיב את הממשלה הבאה, מספר הנשים סביב שולחן קבלת ההחלטות יהיה מצומצם יותר מזה שיהיה בממשלה שתרכיב קואליציית השינוי.

ייצוג נשים איננו רק עניין סמלי. כשנשים נעדרות כמעט לחלוטין ממוקדי קבלת ההחלטות, חסרות שם נקודות מבט, חוויות חיים וצרכים של מחצית מהאוכלוסייה. לצערנו, ההתקדמות שראינו בייצוג הנשים בכנסת ובממשלה נבלמה בשנים האחרונות לאחר עשורים שבהם נרשמה עלייה בייצוג.

לנוכחות נשים בזירה הפוליטית יש חשיבות גם באופן שבו נושאים חברתיים מקבלים מקום בסדר היום הציבורי. לנוכחות נשים תפקיד חשוב בחינוך ילדינו, בנות ובנים, בקידום ערכי שוויון ודמוקרטיה, ברווחה, בבריאות ובביטחון אישי. כמו כן קיים קשר בין נוכחות נשים במוסדות פוליטיים ובין החלשת סטריאוטיפים מגדריים וחיזוק מעמדן של נשים במרחב הציבורי. נשים מכהנות – רק כאלה המחויבות לאג’נדה שוויונית – מונעות תופעות של הדרת נשים. וכשהן נעדרות משולחן המחליטים קל יותר לנרמל תופעות כמו השחתת תמונות נשים, הפרדה מגדרית לא נחוצה, וצמצום נוכחות נשית באירועים תרבותיים וציבוריים.

ראינו בעבר כי חברות כנסת המחויבות לשוויון ממפלגות שונות הצליחו להתאחד ולפעול במשותף להובלת חקיקה מתקדמת בסוגיות כשכר שווה לעובדת ולעובד, אלימות במשפחה, פגיעות מיניות ועוד. היעדרן של נשים מחליטות משפיע גם על שילוב נשים במערך שירותי הדת, בצה״ל ובמגזר הציבורי בכלל.

דמוקרטיה שבה מחצית מהאוכלוסייה מיוצגת בממשלה באופן בלתי משמעותי היא דמוקרטיה פגומה. מדינה שבה מתקבלות החלטות מתוך ייצוג מגדרי צר מאבדת את החוסן החברתי שלה. בבחירות הקרובות, השאלה אינה רק מי יעמוד בראש הממשלה, אלא גם מי יהיו האנשים, והנשים, שישפיעו על חיינו. ייצוג נשים הולם הוא תנאי לדמוקרטיה בריאה, לשוויון אמיתי ולמדיניות שמשרתת את כלל הציבור.