במוצאי חג שמחת תורה הקרוב יתקיימו זו השנה השלישית הקפות שניות במוצב פגה, המוצב הקדמי שהיה לסמל הקרבה ולחימה עיקשת של חיילינו.

מאחורי ההקפות הייחודיות שהופכות למסורת מסתתר סיפורה של סגירת מעגל מפתיעה ומרגשת שעליה מספר הרב יוני הראש, ראש ישיבת ההסדר באר התחיה בבאר שבע.

בסיפורו חוזר הרב הראש לאותו יום קשה של פרוץ המלחמה. הוא היה אז עם תלמידי הישיבה ומשפחות הר"מים שהתרכזו בממ"ד של הישיבה, בעוד חלק מהבחורים מקבלים הודעות גיוס ויוצאים ללחימה ומסביב אזעקות וקולות נפילות של טילים ורקטות. הרב הראש, רב ביחידת מגלן, קיבל גם הוא קריאת הקפצה, אך בשל מחויבותו ואחריותו לתלמידי הישיבה לא יכול היה להגיע במהלך שעות אותו היום.

סיפור הקרב שהוביל דקל סויסה הי"ד, מפקד המוצב, זכה לפרסום רחב כמודל להקרבה ומסירות ללא פשרה. אל המוצב הגיע במהלך אותו יום כוח רפואי של חטיבה 551 ובו גם יוסי בלונדר, שאותו לא הכיר אז הרב הראש. תוך כדי הקרבות והטיפול בפצועים ובהרוגים, סיפר לימים בלונדר, הבטיח לעצמו לדאוג לכך שבדיוק במקום הזה, במוצב פגה, יתקיימו בשנה הבאה הקפות שניות. במהלך הקרבות, מציין הרב הראש, חילץ דקל סויסה את ספר התורה של המוצב באירוע שחיזק את הקשר בין עניינו של היום, יום שמחת תורה, לקרבות המתחוללים.

במוצאי השבת ההיא, לאחר פיזור תלמידי הישיבה לבתיהם, הגיע הרב הראש ליחידה שהייתה אז בכפר עזה. את דרכו עשה בכביש שבו נחשף למראות הקשים שהבהירו לו את הכאוס שבו נמצאת כעת מדינת ישראל. בתחנת הדלק של כפר עזה החל בטיפול בחללים לקראת העברתם למחנה שורה.

שנה לאחר מכן היה הרב הראש חלק מהכוח שנכנס יומיים לפני ראש השנה ללבנון. לכוח הצטרף פרופ' סודי נמיר, הרופא המיתולוגי של גוש קטיף. בחג הסוכות ישבו הרב הראש ופרופ' נמיר בסוכה ולמדו יחד. תוך כדי כך סיפר נמיר על חבר, אותו יוסי בלונדר, שעסק שנה קודם לכן בפינוי מוצב פגה והבטיח לעצמו שבשנה הבאה יתקיימו במוצב הקפות שניות. נמיר שאל את הרב הראש אם יוכל להגיע עם תלמידיו ולהגשים את הבטחתו של בלונדר.

פרופ' נמיר התקשר לבלונדר ויצר את הקשר הראשוני עם הרב הראש. בשיחה בין השניים התברר ליוסי שהרב הראש היה בכוח שטיפל בחללי המוצב. בירור נוסף העלה שבין החללים שבהם טיפל הרב הראש היו גם אותם חללים שהוא עצמו, יוסי, חילץ תחת אש והניח בקצה שטח תחנת הדלק לפני שחזר ללחימה.

למעשה, בלונדר הבין ששעתיים או שלוש שעות לאחר שהניח את החללים באותה נקודה הגיע הרב הראש לאותו מקום והמשיך את הטיפול בהם עד העברתם במשאית למחנה שורה. בכך הוקל לבלונדר מאוד, לאחר שבמשך כל אותה שנה חש תחושה קשה על שהותיר את החללים באותה נקודה מבלי לדאוג להמשך הטיפול בהם. סגירת המעגל הטלפונית הייתה עבורו הסרת אבן גדולה מליבו. מיד בתום השיחה מיהר ליידע את משפחות חללי המוצב על המשך הטיפול ביקיריהם, לאחר שבמשך שנה שלמה לא ידעו איך ומתי טופלו. "זו הייתה סגירת מעגל פלאית", אומר הרב הראש.

ואכן, במוצאי אותו חג שמחת תורה, שנה מפרוץ המלחמה, הגיע הרב הראש עם תלמידים מהישיבה לתחנת הדלק ההיא, שם פגש לראשונה את יוסי בלונדר ואת אביו של דקל סויסה שהגיע עם משפחתו. בשנה שעברה גדל מספר המשתתפים כשמשפחתו של דקל מביאה איתה חברים מהמושב. כאשר חיפשו זמר שישתתף בהקפות מישהו הגיע לאהרון רזאל ושאל אם יוכל להגיע. כששמע רזאל את שמו של דקל סויסה הודיע מייד שיגיע וסיפר שמישהו הניח בגמרא שלו מדבקה עם משפט שאמר דקל, ומאז כמעט לאורך כל השנה המשפט של דקל הוא הסימניה שלו בלימוד הגמרא. כעת ברור לו שהוא מתכוון להגיע ולשמח את הרוקדים בהקפות.

הרב הראש מספר על המעבר החד בין אירוע הזיכרון לדקל וללוחמים שנפלו, לבין ריקודי ההקפות עם ספר התורה שאותו חילץ דקל במהלך הקרבות, ושעליו נרקמו שמותיהם של נופלי הקרב במוצב פגה, מעבר חד המזכיר את רגעי המעבר המטלטלים בין יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ליום העצמאות.

הרב הראשצילום: באדיבות המצולם