מיקומך באתר

1. תרבות: גלריה
2. אופנה

הפרסומת החדשה של סוויני לאתר הימורים מבססת את מעמדה כנערת הפוסטר של מחנה ה"אנטי־ווק"

זרמו איתי רגע, אבל אני מתחילה לחשוד שסידני סוויני היא שחקנית משובחת. זהו כישרון שכבר זכה להכרה בעבר, כמובן, עם מועמדויות לפרס האמי על "אופוריה" ו"הלוטוס הלבן". אני מתכוונת לכישרון במובן עמוק יותר, הקשור לעבודתה בפרסום ולאו דווקא בדרמה — האם היא מסוגלת ליותר מאשר רק לגלם תפקיד? האם היא יכולה לגרום לכם להרגיש את מה שהיא מרגישה?

סוויני מופיעה עכשיו בפרסומת החדשה וה"שנויה במחלוקת" שלה לאתר הימורי הספורט Novig; המרכאות מופיעות כאן משום שכשמתחננים למחלוקת בכזו אינטנסיביות, לא ראוי להגיש אותה על מגש של כסף. סוויני מאמצת תלבושות של ענפי ספורט שונים, ופניה, גופה, הופעתה, הליכתה וחזותה — כולם עוצבו בקפידה כדי להגביר את הנימה הארוטית למקסימום. התחושה הקורנת מכל פריים היא: "זה באמת עומד לעצבן אנשים, ואני לא יכולה להיות מרוצה יותר". הבעת הפנים שלה מלאת מבע עד שאי אפשר שלא להשתתף בשמחה הפרחחית שלה.

בקיצור: ההבטחה של אתר ההימורים היא שהוא מיועד להימורי ספורט בלבד — בלי מלחמות, בלי מוות, בלי פוליטיקה. רק ספורט. אפילו הכתוביות, גם ללא נוכחותה של סוויני, הן בבחינת סדין אדום, שכן הימורים על מלחמות ומוות הם דבר דוחה ובלתי אנושי — הזינוק במספר האנשים שמנסים לגזור קופון ממקרי מוות באיראן או באוקראינה אומר משהו עמוק על המקום שאליו הגענו בעידן הקפיטליזם המאוחר. ומה שלא יהיה הדבר העמוק הזה, הוא בהחלט לא מצחיק.

אולם, אנחנו נמצאים איפה שאנחנו נמצאים, וזה לא מה שמעסיק את סוויני. היא שם כדי לחלץ כפל משמעות מכל פינה אפשרית. האם כדורים מזכירים לכם שדיים? מה אם אקח את שני כדורי הפוטבול האלה ואצמיד אותם לחזה שלי? האם זה יעזור אם אהיה עירומה עד המותניים? אה, עדיף עוד יותר אם לא אלבש בגדים בכלל ורק כדורי הפוטבול יחצצו ביני לבין צניעותי? צילום הטניס המיתולוגי, שהונצח בפוסטר של Athena משנות ה–80 ובו הצופה מוזמן לבחון עד כמה הוא קרוב לחזות בישבנה של השחקנית — ובכן, גם זה כאן, רק שהפעם זה בלי החצאית.

הבעות הפנים של סוויני נראות כאילו נשלפו מהמדריך המאויר "איך לעשות: פורנו רך" — הן מרגישות לעתים קרובות מיושנות למדי, חצופות או תמימות־לכאורה, דומות יותר לארוטיקה של רומנים גרפיים משנות ה–70 מאשר לפורנוגרפיה מודרנית ועדכנית. ובכל זאת, לכל אורך הדרך קיימת שכבה של מודעות עצמית: "אני יודעת בדיוק עד כמה אני הולכת להוציא אתכם מדעתכם, ואני יודעת גם למה".

למען האמת, קשה להבין מהי הפרובוקציה הבסיסית כאן. כזכור, סוויני עלתה לכותרות לאחרונה עם הפרסומת "לסידני סוויני יש ג'ינס נהדר" עבור אמריקן איגל. רבים פירשו זאת כרמיזה לנאום ה"יש לך גנים נהדרים, את יודעת את זה?" של דונלד טראמפ, שבעצמו נתפס כקריאת תיגר רב־שכבתית על העולם, שלפיה תומכיו הם דגימות אנושיות משובחות יותר מכל השאר. האם הנאום קידם עליונות לבנה או פשוט עליונות טראמפיסטית? לא באמת היה אפשר להדביק לו דבר, כי כרגיל אצלו, המסר ניתן לפענוח רק ברמה האטמוספירית. לסוויני, לעומת זאת — עם הבלונד המובהק שלה ולובנה שאינו משתמע לשני פנים — אנשים דווקא הצליחו להדביק אג'נדה של עליונות לבנה, שאותה מיהרה לגנות בטענה שהיא מתנגדת ל"פלגנות".

מאז הפכה סוויני למעין נערת פוסטר של מחנה ה"אנטי־ווק". אלא שאיש אינו מצליח להסכים מה בדיוק פירוש המונח "ווק", ובוודאי שלא מה משמעות ה"אנטי" בהקשר הזה, כך שההגדרה הזאת לסוויני מעורפלת ומבלבלת לא פחות מהמונחים שהיא אמורה לייצג. נראה שהיא רוצה לבעוט בקן הצרעות הזה עם הפרסומת ל־Novig, אבל האם היא עושה זאת על ידי החפצה של עצמה? או שמא מסתתר שם מסר מורכב על נשיות בספורט, שהפך לכליא ברק לאקטיביזם אנטי־טרנסי? או שאנחנו בכלל אמורים להסתייג מהפורנופיקציה של המרחב החזותי?

אף אחד מהנ"ל! אריארן טיטמוס, שחיינית שזכתה בארבע מדליות זהב אולימפיות, הסבירה באינסטגרם: "זוהי בעיטה בפרצוף לכל אישה שהקדישה את חייה לשכלול המיומנות המקצועית שלה, ולכל אישה שנהנית מספורט בזכות מה שהוא באמת — עבודת צוות, חברות, מסירות, מצוינות ואחדות". ועכשיו כשהיא אומרת את זה, כן, זה נשמע הגיוני לחלוטין. מהו המשחק האמיתי של סידני סוויני, מעבר לטניס בעירום חלקי? זה כבר נתון לפרשנותו של כל אחד.