מיקומך באתר

1. דעות
2. מאמר מערכת

המלחמה שנפתחה ב–7 באוקטובר, ועדיין לא הסתיימה רשמית, עלתה כ–420 מיליארד שקל והשפעותיה יורגשו עוד זמן רב. בעשור הקרוב יגיעו הוצאות הביטחון לטריליון וחצי שקל.

תפישת הביטחון הישראלית הלא רשמית, שנולדה בימי דוד בן־גוריון, גרסה שיש לנהל מערכות קצרות, בין השאר בשל הפגיעה המשקית הנובעת מכך שצה"ל נשען על חיילי מילואים שנשאבים משוק העבודה. בסתירה לעיקרון הזה המלחמה — הארוכה והיקרה בתולדות המדינה — נמשכת קרוב לשלוש שנים. התארכותה התאפשרה הודות לשלושה גורמים: חיילי המילואים שהתייצבו ונשאו בנטל הגדול ביותר מקום המדינה, העמידות של הכלכלה הישראלית והסיוע האמריקאי באספקת חימושים, בכסף (כ–20 מיליארד דולר במלחמה) ובלחימה פעילה מול איראן.

היכולת לנהל מלחמה ממושכת ורב זירתית היא חרב פיפיות: מצד אחד, בדיוק כמו מערכות הגנה אווירית — טוב שיש יכולות כאלה. מצד שני, המטרה היא לספק לדרג המדיני אורך נשימה לקבל החלטות ולהגיע להסדרים מדיניים, אבל את זה ממשלת ישראל אינה עושה. קבלת ההחלטות המדיניות הועברה למיקור חוץ והממשל האמריקאי הוא זה שכופה על ישראל הפסקות אש ומנסה לקדם הסדרים מדיניים בעזה, בלבנון ובאיראן.

סדרת כתבות חדשה של סמי פרץ, שמתפרסמת החל מהבוקר ב־"TheMarker", בוחנת את העלויות וההשפעות הכלכליות של המלחמה הארוכה והיקרה בהיסטוריה של ישראל, ואת המציאות הכלכלית־החברתית שנוצרה בעקבות המלחמה. בניגוד לחשש העומד בבסיס תפישת הביטחון, התברר שהכלכלה לא קורסת כשאנשי מילואים רבים כל כך נגרעים משוק העבודה לתקופות ממושכות. אבל מי שעלול לקרוס הוא צבא המילואים, כפי שהזהיר הרמטכ"ל אייל זמיר. אזהרותיו נועדו לדחוק בממשלה לקדם את גיוס החרדים, אך הן נפלו על אוזניים ערלות. כפי שברחה מאחריותה להגיע להסדרים מדיניים, הממשלה גם חמקה מאחריותה לפעול לחלוקת נטל צודקת יותר.

גם הסיוע האמריקאי עומד בסימן שאלה גדול וברור שהוא יתכווץ משמעותית, עד כדי הפסקתו, בשנים הקרובות. זה יטיל על משלם המסים הישראלי עול כבד נוסף. הכלכלה הפגינה עמידות מרשימה הודות לחוזקו של ענף ההיי־טק, השגשוג של התעשיות הביטחוניות ונקודת הכניסה למלחמה עם חוב ציבורי נמוך ויתרות מט"ח גדולות, אך המלחמה הגדילה את החוב הלאומי בכ–400 מיליארד שקל והציבור לא התחיל לשלם אותו באמת. מי ישלם את ההוצאות? אם זה תלוי בממשלה הנוכחית, אותה קבוצת אנשים שנושאת בנטל כבר שנים רבות. יש לקוות שבבחירות הקרובות תתקבל תשובה אחרת.